Top 10 similar words or synonyms for linguistic

processes    0.947219

strategies    0.939780

theories    0.932413

toward    0.930860

methods    0.923843

psychoanalytic    0.923774

recent    0.923705

individual    0.923564

comprehensive    0.919599

problems    0.919172

Top 30 analogous words or synonyms for linguistic

Article Example
פרידריך וייסמן ב-"Introduction to Mathematical Thinking: The Formation of Concepts in Modern Mathematics" טוען וייסמן שאמיתות מתמטיות נכונות מתוך קונבנציה ואינן הכרחיות או מאומתות. אוספים של הרצאותיו "The Principles of Linguistic Philosophy" ושל מאמריו "How I See Philosophy" פורסמו לאחר מותו.
אימפריאליזם לשוני נושא נוסף בעבודתו של פיליפסון הוא אפליה על רקע של שפה (linguistic discrimination-linguicism) - סוג של דעה קדומה שמובילה לכך ששפות בסכנת הכחדה הופכות לנכחדות או מאבדות את מעמדן האזורי בשל עלייתה וחשיבותה של האנגלית. 
מנטליסט בתחום הפאראפסיכולוגיה מנטליסט מוגדר כמי שמסוגל לקרוא מחשבות של אדם על-סמך חיצוניותו, שפת גופו ואלמנטים טבעיים אחרים, כמו כן להטמין סוגסטיות (Suggestions) במוחו של אדם באמצעים כגון היפנוזה, ותכנות נוירו-לינגוויסטי (N.L.P Neuro Linguistic Programming).
אימפריאליזם לשוני מאז שנות ה-90 המוקדמות, חוקרים מתחום הבלשנות השימושית מצאו עניין באימפריאליזם לשוני. בפרט, הספר אימפריאליזם לשוני (Linguistic Imperialism), שנכתב ב-1992 על ידי החוקר רוברט פיליפסון (Robert Phillipson), הוביל לדיון ניכר ביתרונותיו וחסרונותיו של האימפריאליזם הלשוני. פיליפסון מצא הוקעות של האימפריאליזם הלשוני עוד מן התקופה של הביקורת הנאצית על המועצה הבריטית, וניתוח סובייטי של השפה האנגלית כשפה של קפיטליזם גלובלי ושליטה גלובלית.
יוסף גרודזינסקי הוא סיים תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בשנת 1981. הוא סיים תואר דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס בשנת 1985. נושא עבודתו היה "Language deficits and linguistic theory". הוא לימד במחלקה לנוירולוגיה (נוירופסיכולוגיה) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון בנוסף מלמד במסלול מדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ניתוב לשוני פיזיולוגי ניתוב לשוני פיזיולוגי (בקצרה: נל"פ, או, נלפ; באנגלית: Neuro-linguistic programming, בקיצור NLP, בתרגום חופשי: תכנות נוירולוגי לשוני) היא שיטה המציעה מגוון טכניקות ומיומנויות פסיכולוגיות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ודרך זה שינוי של הרגלים, דפוסים ואוטומטים (Programming) ורתימתם להשגת תוצאות רצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי.
ריצ'רד רורטי רורטי נולד בניו יורק. למד באוניברסיטאות ייל ושיקגו, ועסק בתחילה בניסיון להתאמה בין אמונותיו האישיות לבין החיפוש אחר האמת. הדוקטורט שלו, "מושג הפוטנציאל", וספרו הראשון, "המפנה הלשוני" (The Linguistic Turn), היו במסורת האנליטית השליטה. הכרת הפרגמטיזם, ובמיוחד כתביו של ג'ון דיואי, וכן יצירתם של פילוסופים פוסט-אנליטיים כמו קוויין ווילפרד סלרס, גרמו לשינוי בחשיבה שלו. פרגמטיסטים בדרך כלל טוענים כי האמת של רעיון צריכה להמדד על פי היעילות שלו, הוא האפשרות שלו להתמודד עם בעיה מסוימת, ולא על פי התאמתו ל"אמת" חיצונית. רורטי חיבר בין הפרגמטיזם לאונטולוגיה ויטגנשטיינית, שקובעת כי משמעות היא תוצר חברתי-לשוני, וכי משפטים אינם מתחברים אל העולם ביחס של התאמה. רעיונות אלה מאפשרים לרורטי להעמיד בסימן שאלה רבות מההנחות היסוד של הפילוסופיה.
ראובן מרקין לאחר שקיבל את התואר דוקטור, יצא מרקין לשנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. הוא בחר באוניברסיטה זו, מפני שבאותם הימים הייתה בה מחלקה יחידה בסוגה בעולם לעיבוד טקסטים במחשב (Literary & Linguistic Computing). שם החליט להכין קונקורדנציה 'מעמתת' אנגלית-עברית / עברית-אנגלית של יצירת ספרות אנגלית ותרגומה לעברית. לאחר שבחן כמה אפשרויות (כגון ספר מספרי התנ"ך או מחזה של שקספיר) בחר את "אוליבר טוויסט" של דיקנס (1838) ותרגומה לעברית מאת המשורר העברי הלל בבלי (1921). הקונקודנציה נועדה להראות מה הם תרגומיה השונים לעברית של כל מילה במקור האנגלי (ובהמשך: כל מילה בתרגום העברי כנגד המילים השונות במקור האנגלי שהיא מתרגמת). לצורך עבודה זו צריך היה לתכנת את המדפסת הממוחשבת כך שהיא תדפיס באותה שורה של הקונקורדנציה שתי לשונות: תחילה משמאל לימין את הקשר של המילה הנדונה במקור האנגלי ואחר כך מימין לשמאל את תרגומה לעברית – באותיות עבריות. תוכניות המחשב הוכנו בידי ד"ר ג'ון דוסון, מנהל המחלקה באוניברסיטת קיימברידג', והדפסת הקונקורדנציה הייתה לפלא בעיני כל רואיה.
יהושע בלאו בשנת 1965 יצא ספרו The Emergence and Linguistic Background of Judaeo-Arabic: A Study of the Origins of Neo-Arabic and Middle-Arabic ("התפתחותה ורקעה של הערבית היהודית: מחקר מקורותיה של הערבית הבינונית והערבית החדשה"), שזכה לשלוש מהדורות. הספר מתאר את הרקע התרבותי והלשוני שממנו צמחה הערבית הבינונית בכלל והערבית היהודית בפרט. תיאור זה עוסק במעמד הערבית הקלאסית בתחילת האסלאם ובראשיתם של הדיאלקטים הערביים ומאפשר להסיק מסקנות חשובות לגביהם. לפי המחקר הערבית הבינונית התהוותה בעקבות מסעי הכיבושים של הערבים במאות השביעית והשמינית: העמים הכבושים, שנטשו את שפתם ועברו לערבית, לא קלטו את הערבית הספרותית הקלאסית אלא חלקית, ובכתביהם נתערבבו גם יסודות דיאלקטליים ותיקונים מדומים, מה שהפך את לשונם לערבית בינונית. בשלושת הנספחים נידונות בעיות מיוחדות של הערבית-הבינונית והערבית היהודית, ביניהן אופיים הלשוני של פפירוסים קדומים, מבנם של היסודות העבריים המתועדים בטקסטים ערביים-יהודיים, וסימון לוואים בלתי-מיודעים בערבית בינונית ובדיאלקטיים מודרניים.
נועם חומסקי "Syntactic Structures" היה למעשה זיקוק של ספרו "Logical Structure of Linguistic Theory" (מ-1955), בו הציג דקדוק טרנספורמטיבי ("transformational grammar"). על פי תאוריה זו מבעים (מילים, ביטויים ומשפטים) נגזרים מ"מבני שטח" מופשטים, שנגזרים בעצמם מ"מבני עומק" מופשטים (אבחנה חותכת זו בין מבני שטח למבני עומק נעדרת בגרסאות מודרניות של תאוריה זו). חוקי העברה, יחד עם חוקי מבנה מבע ושאר עקרונות מבניים, שולטים הן בייצור והן בפרשנות מבעים. בעזרת מערכת כללים תחביריים מוגבלת ומערכת מונחים סופית, יכול אדם לייצר מספר אינסופי של מבעים שונים, לרבות מבעים שאיש לא ביטא בעבר. היכולת ליצור מבעים במבנים מסוג זה היא מוּלדת, חלק מהמטען הגנטי של בני אדם, והיא נקראת דקדוק אוניברסלי. על פי רוב, אנו לא מודעים לעקרונות מבניים אלו, כפי שאיננו מודעים לרוב תכונותינו הביולוגיות והקוגניטיביות.