מאמא - Synonyms of מאמא | Antonyms of מאמא | Definition of מאמא | Example of מאמא | Word Synonyms API

Article	Example
מאמא רומא	בסרט, מאמא רומא (אנה מניאני), זונה לשעבר, מנסה להתחיל חיים חדשים במכירת ירקות עם בנה בן ה-16 אֶטוֹרֵה (אֶטוֹרֵה גרופולו). כשהוא מגלה את עברה, הוא נכנע לצד האפל בגניבת רדיו בבית החולים והולך לכלא.
מאמא רומא	מאמא רומא הוקדש לבמאי של "רומא עיר פרזות", רוברטו רוסליני, בו אנה מניאני שיחקה אישה הרה שנהרגת במהלך הסרט. רוסליני מייצג את "האיטלקים הטובים" דרך מותם של כומר, דון פייטרו, המסייע לקבוצה קומוניסטית ושל אם המנסה לסייע לבעלה הקומוניסטי. האנשים שהרגו את "האנשים הטובים" האלו, הם נאצים. מצד שני, פאזוליני מגיב על איך המדינה השתנתה בין 1945–1962 במאמא רומא. קודם כל, הדמויות בסרט הן זונות, סרסורים וגנבים. אף אחד מהם לא אנשים שעובדים בשביל אנשים. שנית, בתחילת הסרט, מאמא רומא מביאה שלושה חזירונים לחתונה של מי שהיה הסרסור שלה, קרמיין. קרמיין מכנה אותם "האחים של איטליה" ואז, מאמא רומא קוראת לאחד מהם זונה. בניגוד לסרט הפטריוטי של רוסליני, פאזוליני מביא אירוניה לסרט שלו. אטורה מת בכלא איטלקי, למרות שהוא לא מת מעינויים פיזיים קיצוניים. פאזוליני מראה כי השחיתות של החברה הוא לא בגלל כוחות חיצוניים כמו ברומא תחת הכיבוש הנאצי. הבעיות נוצרות דווקא בתוך החברה או באנשים שבה.
ביג מאמא	ביג מאמא (באנגלית: Big Momma's House) הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 2000. הסרט עוסק בסוכן FBI המתחזה לאישה מבוגרת המכונה "ביג מאמא" במטרה ללכוד פושע נמלט.
מאמא רומא	יש שוט של הנוף של רומא בסוף הסרט של מאמא רומא. הכיפה של הכנסייה בולט משאר צמרות של בניינים אחרים. בסרט של רוסליני, הכיפה שלכנסיית סנט פיטר מופיעה ברקע כאשר הבנים הולכים ברחוב -נגררים עם העצב שלהם. הם נראים כאילו הם הולכים לכיוון הכנסייה או "הבית של אלוהים". מצד שני, בסרטו של פאזוליני, כאשר מאמא רומא לומדת על מותו של אטורה, היא חוזרת לדירתה ומנסה לקפוץ מהחלון. היא רואה את הכיפה של הכנסייה ובוהה בה. את התמונה של אותה הכיפה מראים הלוך ושוב. מבטה נעשה יותר אינטנסיבי. הסרט מסתיים.
מאמא רומא	היא כדי לתאר את התמונות שהוא יצר או את התמונות שהוא מוציא מן הפריים. בסרט, יש שני שוטים ארוכים, ושניהם כאשר מאמא רומא הולכת בלילה כדי לחדש את העבודה הישנה שלה. הרקע הוא חשוך. רק פנסי הרחוב בשורה מרופדת זורחים בעמעום קל. הקהל לא יכול לראות מה קורה ברקע. מאמא רומא נראית מנותקת מהעולם. גריין מסבירה מה זה טכניקת הצילום הזו יוצר בסרטו של פאזוליני. "על ידי תיקון ולבידוד קטעים של מה שנראה, פאזוליני יוצר את התחושה כי מה שאנו רואים הוא רק חלק אחד של המציאות, וכי החיוני באמת - ואת הקדושה -. נותרים סמויים". בדיוק כמו שאנשים לא יכולים לראות את אלוהים, פאזוליני נמשך על ידי משהו סמוי מן העין של הקהל, ואת התמונות הלא נראות מעבירים משהו מסתורי. בסצנה הזו של מאמא רומא, הרקע הבלתי נראה הופך את הסצנה למסתורי יותר ונבדל מכל הסצנות אחרות בסרט.