Top 10 similar words or synonyms for ובהיסטוריוגרפיה

ובתולדותיה    0.549812

ובתולדות    0.537377

ובהטמעת    0.532571

ובהגות    0.532120

ובשואה    0.531461

ובציונות    0.528767

ובספרות    0.526158

והטאואיזם    0.524242

וביהדות    0.522823

ובפילוסופיה    0.521169

Top 30 analogous words or synonyms for ובהיסטוריוגרפיה

Article Example
אביבה חלמיש ובמאמרה "'עלייה סלקטיבית' ברעיון, במעשה ובהיסטוריוגרפיה הציוניים",
יוסף חיים ירושלמי והוליד שטף של עבודות העוסקות בתודעה ההיסטורית ובהיסטוריוגרפיה היהודים.
תקרית מוקדן התקרית ידועה בהיסטוריוגרפיה היפנית בשם "תקרית מנצ'וריה" ("Manshujihen" 満州事変), ובהיסטוריוגרפיה הסינית בשם "תקרית ה-18 בספטמבר" ("Jiǔyībā Shìbiàn" 九•一八事变/九•一八事變).
יוסף נבו (היסטוריון) פרופ' יוסף נבו (7 בספטמבר 1942 - 19 בפברואר 2016) היה היסטוריון ומזרחן מישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. פעילותו האקדמית עסקה בהיסטוריה של ממלכת ירדן מתקופת עבדאללה הראשון עד ימינו, היסטוריה של ערב הסעודית בעת החדשה, החברה הערבית הפלסטינית בארץ ישראל לפני 1948, הסכסוך הישראלי-ערבי ובהיסטוריוגרפיה פלסטינית.
משה רוסמן במוקד מחקריו של משה רוסמן חיי היהודים בפולין בעת החדשה המוקדמת. סביב נושא זה עסק במספר תחומים: באורח חייהם החברתי והכלכלי של היהודים, בראשית החסידות, בנשים ובהיסטוריוגרפיה. רוסמן מבסס את מחקריו על שילוב בין חומר ארכיוני פולני לחומר יהודי מסוגים שונים. מחקריו לוו בעבודה בארכיונים בערים ורשה, קרקוב, לובלין, לונדון, קייב, פראג וורוצלב.
היישוב הישן המאבק העז בין שתי החברות או ה"יישובים", זו הוותיקה וזו שמקרוב באה עם אנשי העלייה הראשונה, תואר בספרות המחקר, הן כמאבק על אידאולוגיה, והן כמאבק על הגמוניה ביישוב היהודי; המאבק שהזין דימויים אלו, שהשתקפו בין השאר בספרות ובעיתונות מאז, ובהיסטוריוגרפיה שנכתבה אחריה. מאבק זה גרם להתמקדות מחקרית במרכיבים בולטים של קבוצות מרכזיות בשני ה"יישובים" עד כדי נטייה להתעלם ממרכיבים אחרים, חשובים, שיש בהם כדי לשפוך אור על הדימוי המקובל שלהן, כמו הגיוון החברתי והבדלי הדעות בכל אחת מהן.
עדה רפפורט-אלברט במאמריה חקרה רפפורט-אלברט את ראשיתה של התנועה החסידית. באחד ממאמריה ניסתה רפפורט-אלברט לתאר את המבנה הארגוני של החסידות בדורותיה הראשונים. הטענה המקובלת במחקר ובהיסטוריוגרפיה החסידית עד שכתבה את מאמרה הייתה כי הבעל שם טוב מייסד החסידות היה מנהיגה היחידי של התנועה ומי שמינה את תלמידו דוב בער ממזריטש ("המגיד") ליורשו. לאחר מותו של ר' דוב בער חלה בתנועה תמורתה רעיונית וחברתית ואחדים מתלמידי המנהיג החלו להנהיג במקום מגוריהם קהילה משלהם. באמצעות בחינת בני חוגו של הבעש"ט מגיעה רפפורט-אלברט למסקנה כי היו אלו אנשים בעלי יכולות שלא ראו ברבי ישראל מנהיגם, אלא מעין "ראשון בין שווים". כן היא כותבת שבטענה כי הבעש"ט מינה את המגיד ליורשו אין ממש. רפפורט-אלברט מגיעה במאמר למסקנה כי גם המגיד לא היה מנהיג החסידים הריכוזי לאחר מות הבעש"ט, אלא הבולט שבין מנהיגי קבוצות חסידיות; אחדים בתלמידיו החלו, עוד בחייו, להנהיג קבוצה חסידית משלהם (לדוגמה רבי אהרן הגדול מקרלין). וכך היא כותבת: